כיתה ו' היתה השנה שהכי שנאתי בחיים שלי. רציתי רק להשתבלל בתוך עצמי. להעלם. רציתי שיגמר כבר היסודי, ולא אצטרך לראות את הבנים שלמדו איתי. רציתי חברויות אחרות ממה שהיו לי ובעיקר שנאתי את הגוף שלי.
התפתחתי יותר מהר מרוב חברותי לכיתה. היה לי ציצי שכבר נראה כמו ציצי, דבר שלא נעלם מעיניהם של הבריונים בכיתה שלי. הם ירדו עלי. והכי פחדתי מיגאל. הוא היה הפחד שלי ביסודי. יגאל היה גדול ולא פחד להגיד מה הוא חושב. וכל פעם שעברתי לידו התכווצתי. פחדתי ששוב אשמע הערה עוקצנית וכואבת שתצחיק את הסביבה, אבל אותי פחות. וזה לא שהייתי ילדה לא מקובלת או שעשו עלי חרם, הייתי די פופלרית, אבל היה לי את הילד האחד הזה שממנו פחדתי ובעיקר פחדתי מהצל של עצמי. רציתי להשתבלל.
התחילו חבורות, התחילו המבטים בין הבנים והבנות. הכי פחדתי מ7 דקות בגן עדן או מרווק זקן, משחקים שבהם מתחלקים לזוגות, ואף אחד לא ירצה אותי וכולם יצחקו עלי. כי הייתי, בעיקר בעיני עצמי, הברווזון המכוער. זאתי שמפותחת מדי לגילה. הילדה המוזרה שמתעלפת פתאום. הייתי צריכה להחביא את הציצי ואת עצמי. נכנסתי בתוך עצמי לקונכיה שלי. הייתי השבלול.
אבל היה גם אחד, מתוק מדבש, שהציע לי חברות. והיו לי חברות טובות. ועדיין, לי היה קשה בגוף של עצמי ולכן גם עם הסביבה. כי הקלישאה נכונה, כשאתה לא אוהב את עצמך, קשה לתת לסביבה לאהוב אותך.
ואז קרה הנורא מכל. או לפחות הנורא מכל בעיניה של ילדה בת 12. כאבה לי הבטן. הלכתי לשירותים וגיליתי שלולית דם. הייתי בפאניקה ולא ידעתי מה לעשות. רצתי למורה, שהיתה חברה של אמא, וביקשתי שיתקשרו אליה, שתבוא לאסןף אותי מהבית ספר מהר. ושאוכל לרוץ הביתה. והיה פתאום רגע של פתיחות וסיפרתי לה על יגאל שצוחק עלי. ומה יקרה אם יגלה על המחזור. ואמא הלכה איתי לקנות כל מה שאני צריכה. וקנינו גם חזיה חדשה ומהממת. והיא אמרה לי שיגאל צוחק עלי, כי הוא לא מבין וציצי זה נכס. ואולי היום אני לא מבינה את זה, אבל תאמיני לי. וגם אמרה לי – סופסוף, אני לא אסבול לבד בבית מכאבי מחזור. רצתה ללכת לאכול איתי בחוץ. זה היה אירוע שהצדיק בעיניה מסעדה. רק אני והיא. והיא הבטיחה לי שמעכשיו, פעם בחודש, אוכל להגיד שיש לי כאבי מחזור ולא ללכת לבית ספר. ושמחתי, כי כל תירוץ לא ללכת לבית ספר, היה מושלם בעיני.ופתאום הרגשתי שכמה שפחדתי מיגאל, המחזור העניק לי אומץ וכבר פחות פחדתי ממנו. הוא היה נראה לי פתאום ילד. ואני הייתי אישה. או לפחות כבר פחות שבלול.
בורקס תרד וגבינות
מרכיבים
- 1 חבילת בצק פילאס מופשר
- כף שמן זית
- 2 גבעולי בצל ירוק חתוכים לטבעות
- 4 שיני שום חתוכות לטבעות
- חבילת עלי תרד ללא הגבעול
- 200 גרם גבינת קשקבל
- 1 גביע קוטג'
- 150 גרם פטה
- ביצה
- מלח פלפל
לציפוי:
- ביצה
- שומשום
הוראות הכנה
- מחממים תנור ל190
- מחממים במחבת את שמן הזית ומטגנים את הבצל הירוק והשום כ2 דקות.כף שמן זית, 2 גבעולי בצל ירוק, 4 שיני שום
- מוסיפים את התרד ומערבבים עד שהתרד משנה את צבעה ומתכווצת.חבילת עלי תרד
- מערבבים את הגבינות עם הביצה ומוסיפים את התרד.200 גרם גבינת קשקבל, 1 גביע קוטג', 150 גרם פטה, ביצה
- מתבלים.מלח
- פורסים את הבצק ושמים מילוי לאורך כל הבצק שיתפוס כשלישי מהרוחב.1 חבילת בצק פילאס
- מגלגלים את הבצק לצורת רולדה.
- לוקחים תבנית עגולה ושמים את הרולדה מגולגלת בצורת שבלול.
- מורחים בביצה טרופה ומפזרים מעל שומשום.שומשום, ביצה
- שמים בתנור שחומם מראש ל30-45 דקות, עד שמשחים.
כתיבת תגובה