זכרונות מתבשלים

בבית משפחת ליטנברג היתה לנו מסורת ביתית בימי הולדת. לא מתרגשים מזה. כן, מסורת משונה כזאת. נולדת היום? יופי. עכשיו לכי לשטוף כלים. אצלי אמא עוד השקיעה עם מסיבות הפתעה במקומות הזויים. למשל בטיול שנתי לילי לתחנת כבאות. לא אשכח את הפדיחה. לי ולצחי ביחד. ההורים עשו בושות ובאמצע תחנת כבאות ירקון הביאו עוגות וממתקים…

דברים לא טובים קורים לילדים בחופש. וככל שהם יותר עניים, הרעיונות היצירתיים איך להעביר את הזמן נעשים מוזרים יותר. כי לא היו לנו חופשות בחו"ל או קייטנות, יותר מדי. רוב הדברים היו בשיטת "עשה זאת בעצמך". רצית קייטנה? מעולה, פשוט תקחי את אחיות שלך ואת הילדות של השכנים ותעשי להם קייטנה. בקייטנה הזאת מכינים עוגיות…

שבת בצהריים, סיימנו לאכול חמין כמובן. כולם גמורים על הספה, קוראים עיתונים. אבא הולך לישון, אמא ואנחנו בטורניר משחקים. מונופול, קלפים, רמיקוב. שש בש. לאמא היה ממש חשוב שנלמד שש בש. אבל רק בשיטה שלה. לא לשחק בונקר. לפתוח, לאכול. לא לתת לילדים שלך לנצח אותך. בדרך כלל אמא שנאה שאנחנו מקללים אחד השני או…

כל מי שמגיע לבית משפחת ליטנברג יודע שיש שני נושאים שעליהם ידברו בשולחן שבת, בוואטסאפ המשפחתי, ובכל מפגש – כדורגל ופוליטיקה. אבא ואמא, בנישואי תערובת בין ישראלית לאנגלי, גרמו לנו להתעניין בשני הנושאים האלו. ודי קל לשייך מי אחראי לאיזה תחום. את הכדורגל נעזוב להיום. כנראה שעוד נגיע אליו. בכל זאת עוד רגע מונדיאל. אבל…

פעם בשבוע אמא היתה לוקחת את כולנו לרמת גן. לבקר את סבא וסבתא. כמעט תמיד זה היה ביום שלישי. אמא אהבה להגיע לסבא וסבתא במיוחד כדי לריב קצת עם ההורים שלה. להעיר לסבא שעוד פעם אסף דברים מהרחוב. להגיד לסבתא שאין לה מה לטרוח לתת לנו משהו לאכול כי אנחנו לא אוהבים שום דבר שהיא…

לקח לי הרבה זמן להיות אמא. ובאמת בכלל לא חשבתי שאני כל כך מתחברת לזה. זה לא שהייתי אל הורית. פשוט מעולם לא הייתי מאלה שמשחקים עם האחיינים. פחדתי להרים תינוקות שרק נולדו. אבל כמו שכבר אמרתי לא פעם, יש לתינוקות כוח קסום, להפוך אותנו להורים. מתני שינה אותי. הילד, שלא הגיע עם הוראות הפעלה,…

פעם היינו נוסעים הרבה לבית-אל לבני דודים. אבל פעמיים בשנה זה באנקר. ליל הסדר וסוכות. ליל הסדר זה שנה אצלם שנה אצלנו. סוכות בקבוע שם. כי להם יש סוכה בחצר ולא ברחוב עם כל שברץ. במוצאי יום כיפור אבא בונה סוכה, כי זה מצווה. ואמא מתחילה בתכנון מה להביא לחג. כי אמא אחראית בחגים על…

כבר כמה שנים שאני לא דתיה בגלוי. יצאתי מארון הקודש בערך מתי שהכרתי את הכופר הפרטי שלי. זה נתן לי רוח גבית לעמוד מול אבא ואמא ולהגיד תשמעו אני לא שומרת תורה ומצוות. זה לא שגדלתי בבית דוסי. אבל עדיין ידעתי שזה דבר מורכב לקבל, במיוחד לאבא. בשבת הראשונה שנסענו, הכופר ואני, לצימר, בדקתי מתי…

ערב ראש השנה, השעה 10 בלילה. רוב האוכל כבר מוכן לחג. נשארו רק דברים אחרונים, שנכין טריים באותו יום.  הרי לאמא היתה מחברת עם תפריט מסודר ומשימות לפי ימים. עוד יסופר על תכנון הארוחות ובניית התפריט של אמא. מחלה. אני כמובן נדבקתי ממנה, חולה על רשימות. בערב החג עצמו, אמא משאירה לנו את המטבח לדברים…

תקופת החגים הייתה תקופה כיפית. ארוחות, אורחים, בניית תפריטים. יש קסם בתקופה הזו, אבל כמובן שגם שנאתי את זה. ללכת לבית כנסת, להיות הרווקה שכולם מסתכלים עליה (אופס חזרתי לבלוג אחר). נחזור לקסם החגים – אחת הסיבות שאהבתי את חודש תשרי, היא כי הוא סימל את שובו של מרק העוף של אמא. לאמא היה מרק…