זכרונות מתבשלים

בירושלים גיליתי את הפלצנות שלי. אין עיר יותר פלצנית מירושלים. כולם אינטלקטואלים. חובבי תרבות. אני באתי מאייל גולן וזוהר. לא היתה פלצנות בבית. אבל אני אלופה בלהמציא את עצמי מחדש. אז כשעברתי לגור בירושלים הפכתי לפלצנית, החלפתי את ידיעות אחרונות בהארץ. את הסינמה סיטי בסינמטק, את דניאל סטיל בעמוס עוז. נשארו בי עקבות. אני כמו…

אני אוהבת ימי גשם. בימי גשם אמא זרמה שלא נלך לבית ספר, בעיקר כי ככה נעזור לה בבית. פתאום אמא הסכימה שאוציא את שמיכת הפוך לסלון. סתם, זה דרש אישור מיוחד. לא מספיק בשביל זה רופא משפחה, צריך לזה מיון ולהגיש לה טופס 17 ואז אולי היא תאשר שמיכה בסלון. כי אם יש משהו שאמא…

לפני כמה שנים החלטנו במשפחת ליטנברג לצאת לסופ"ש ביחד. חמישי עד שבת. זה ארוע שלא קורה הרבה. בעיות תקציב בעיקר ועוד תירוצים. אבל הפעם אמרנו שיאללה, חייבים. חיפשנו מקומות לינה. רצינו כמובן שיתאים לכיס של כל משפחה אז לא יקר מדי. ושלכל משפחה יהיה את הבית שלה. מין מתחם צימרים. ככה דמיינו. הזמנו מקום שנראה…

עידו נולד לפני כמעט חודש. הפעם החלטתי לשתף חלק ממה שאמרתי בברית שלו:  לכופר  ולי יש תחביב של זקנים. אנחנו בבית אוהבים לעשות פאזל  ביחד. על השולחן בפינת האוכל יש תמיד פאזל לא גמור. אני מחוברת לכל קבוצת פאזלים אפשרית בפייסבוק ובוואטסאפ. מחליפה פאזלים. אנחנו יושבים עם איזה פודקאסט ברקע, כוס תה ומרכיבים פאזל. הכי…

אני לא יודעת איך לתאר את אחת החברויות היפות בחיים שלי. אבל אני אנסה. אליעזר ואמתי שלי. שלישיית באגאט הפקות. חברות שהתחילה בהודו בדראמסאלה ונשמרה עד היום. אבל אני לא רוצה לדבר על ההתחלה. בטח גם  זה יגיע. אלא על הגברים שלי ואילת. היינו באילת 3 פעמים ביחד. 3 פעמים מופלאות, רק שלושתנו. היה לנו…

גדלנו ברעננה. מה שגרם תמיד למי שפגש אותי לחשוב עלינו הפוך ממה שאנחנו באמת. אומרים לאנשים רעננה, הם חושבים בנט. וילה עם  בריכה. אבל רעננים מליינים אנחנו לא. דירת 4 חדרים. לא גדולה. חדר לבנות, חדר לבנים וחדר להורים. אבל זה לא הפריע לנו לארח בבית המון. כמו שחברה שלי פעם אמרה, הבית שלכם הוא…

בבית משפחת ליטנברג זרקו אוכל באופן קבוע. כמעט לא היה כזה דבר לשמור אוכל כשגדלתי. זה לא היה ממקום של עשירים פזרנים, אלא ממקום של חוסר מודעות לכיס ואהבה לאוכל טרי. זה היה על הפלטה? לפח. ובאמצע שבוע אמא בישלה כל יום אוכל. שומרת לאבא צלחת מוכנה עם ארוחת ערב בשבילו. והשאר לפח. לא היה…

לדברים טובים שווה לחכות. ככה אמא תמיד אמרה. ולחנוכה תמיד חיכינו. ניסיתי להזכר בזכרונות חנוכה מתוקים מבית משפחת ליטנברג. לא יודעת למה אני לא מצליחה להזכר. עולה לי רק ריח של טיגון שנמשך בבית כמה ימים רצוף. כי כל יום מטגנים לביבות. סופגניות לעומת זאת, בחיים לא. אמא לא האמינה בעבודה קשה שלעולם לא תשתווה…

לאחיות שלי יש יומולדת השבוע. והתלבטתי מה לכתוב עליהן, זיכרון מהילדות, סיפורים מצחיקים מעכשיו? כן, שתיהן יכולות לספק לי חומר להרבה פוסטים. אבל החלטתי לכתוב על זה שהן הפכו אותי לאחות ביום שנולדו. להיות אחות בכורה זה טייטל שכנראה לא שואלים אותך אם את רוצה. אבל זה התפקיד הראשון שקיבלתי בעולם. מילדה ובת שדואגים לה…

המונדיאל בעיצומו, וכמו שכבר אמרתי לכם, אנחנו בית של שני דברים: פוליטיקה וכדורגל. מונדיאל זה חג בבית משפחת ליטנברג. יש תפאורה. תולים את הדגלים. קונים בירות ופיצוחים. ומקווים לראות את אנגליה מגיעה הכי רחוק שרק אפשר. נכון היום, כשרואים משחק, בודקים שכולם כיבו התראות בטלפון? פעם לא היה את זה, אבל היו שכנים כמו פיוטרן,…