בשנת 2017 נכנס לתוקף חוק השקיות בישראל. וזו היתה נקודת שבר בבית. שתבינו, אמא היא אדם סופר ממלכתי. אבל פה שמעתי אותה מתבטאת בחריפות נגד הממשלה. וזאת עוד היתה ממשלת ימין, היא בכלל הרגישה נבגדת. אמא אמרה שהיא לא רוצה לחיות במקום בו מגבילים את חופש התנועה של אזרחים. שאי אפשר לקחת מהסופר חבילת שקיות.…
ערב יום העצמאות תמיד היה כיף. יוצאים כל החברה ברעננה ומסתובבים בבמות. אביגיל, ליטל ואני לא נפרדות לרגע. היתה שנה אחת שליטל ואני קנינו את אותה חצאית מכוערת במיוחד ליום העצמאות. מסתובבים וחוזרים מאוחר. כשגדלתי אף פעם לא היתה לי שעה שבה הייתי צריכה לחזור הביתה. ההורים שלי לא האמינו בלהגיד לי שעה. כי זה…
שבת בצהריים. סבא וסבתא אצלנו בשבת. וסבתא נזכרת באותו סיפור שבו היא נזכרת פעם בחודש. איך אליהו הנביא בא לבקר אותם. אהבתי את הסיפור הזה. לסבתא לא היו סיפורי שואה טובים במיוחד. וסבא לא דיבר על השנים ההם. אבל סבתא סיפרה סיפורים על התקופה שלפני. והיה בהם המון קסם. בראש שלי ראיתי את סבתא גרה…
אין ערב יותר מעיק מליל הסדר. ועדיין אני מתגעגעת לסדר המשותף שלנו. היינו מעבירים את השולחן לסלון. כדי שיהיה מקום לכולם. ואני רק רציתי לעבור לספה כבר. תמיד רציתי שיגמר, אבל גם לא רציתי. כי חיכינו לזה כל השנה. אגדות משפחת ליטנברג-גוטמן נכתבו בחג הזה. זה היה החג שהכי חיבר אותנו. כי אויב משותף זה…
פעם בשבוע לאמא ואבא היה סיכום. אמא מסיעה את אבא לעבודה ולה יש את הרכב. וזה היה ימים כיפיים. כי אמא היתה אוספת אותי מבית הספר ונוסעים לשוק הכרמל לדוגמה. לאמא היתה דרך מיוחדת להכנס לתל אביב, כי איילון לא היה קיים כשהיא גדלה והיתה לה סלידה לא ברורה מרוקח. אולי כי הוא היה שמאלני.…
כולם אוהבים את פורים. גם אני אוהבת. ובכלל, בשנים האחרונות אוהבת יותר, כי הכרתי את הכופר בפורים. אבל זה סיפור אחר שכבר סופר. פורים סימל את החג האהוב עלי. חג ההכנות לפסח. אני נשמעת פולניה כשאני אומרת שזה משהו שאני אוהבת. ואני יכולה להבין את האנשים ששונאים את זה. אבל אני ממש אהבתי. פשוט כי…
ורק משתי מילים הכי פחדתי – הוצאה לפועל. כנראה שבכל משפחה יש גם טראומות משפחתיות. אני לא יודעת אם אנחנו מיוחדים בזה. בטראומות. בדרך כלל אני מספרת את הצחוקים שלנו. אבל הטראומות הם חלק ממשפחת ליטנברג. זה מה שהופך אותנו למי שאנחנו. השריטות עיצבו אותנו. מלחמת הקיום הפכה את הבית ליותר מלוכד. המציאות העצובה הפכה…
אמא אהבה לנהוג. אהבה לנסוע עם האוטו. הבעיה שהיא לא היתה טובה בזה.היינו נתקעים עם אמא בדרכים לא פעם. כשעוד היה רכב הילוכים זה היה סיוט. נכון שלרכב יש 5 הילוכים? אז אמא היתה נוסעת רק עד הילוך רביעי. ולא, היא לא היתה נוסעת רק במהירות נמוכה. היא פשוט לא אהבה את הילוך חמישי. טענה…
פורים זה זמן מעולה להוריד מסכות. לכולנו כנראה יש אחת כזאת, אולי אפילו כמה. אני הייתי כמה שנים רווקה שטוב לה, וזו לא היתה מסכה, עד שפתאום נמאס לי. הגיע הרגע שצעקתי די. די לרווקות. די לדייטים כושלים. די לבחורים שהם ילדים. די לירושלים ולביצה. די לדת. די. רוצה משהו אחר. אבל צעקתי בשקט בשקט.…
על אודיה אפשר לספר מלא סיפורים. כי אי אפשר להמציא דמות כזאת. אה, בעצם אפשר, ארץ נהדרת המציאו. זוכרים את אסתי? זאת אודיה. קחו את אסתי, תקצינו אותה עוד יותר וקיבלתם את אחותי אודיה. זה דוסיות, בשילוב חוסר טקט, עם נרקסיסטיות. היא דמות מעולה. עם סיפורים שקורים רק לה, והסיפור הזה הוא אחד מהם. שבת…