זכרונות מתבשלים

השבוע חזרתי לעבודה. אחרי חצי שנה של חופשת לידה. זה לא פשוט, עידו נראה לי עדיין קטנצ'יק. אני עוד צריכה אותו צמוד אלי. היה לי קשה לא להיות במרחק חצי דקה ממנו. אבל הכרחי, ולא רק בגלל מצב העו"ש. בגלל שאני צריכה לצאת מהבית. לדבר עם אנשים. ולא רק עם קבוצת היולדות שלי. צריכה שידברו…

אהבתי את ערבי הקיץ בבית. יושבים כולם בסלון. חוץ מאבא, הוא בדרך כלל בשיעור תורה. לא יודעת כמה הוא צדיק. כנראה יותר רוצה שקט מהכאוס שנקרא המשפחה שלו. כולנו יושבים ומנסים לראות ולשמוע את דודו טופז, אבל זה לא ממש עובד כי לכל אחד זה מזכיר סיפור. וצועקים, ונקרעים מצחוק. הטלוויזיה היא הרקע שלנו, כי…

כמו שכבר כתבתי פעם, יש בעיה במשפחת ליטנברג עם ימי הולדת. לא כל כך יודעים לציין אותם. יותר נכון בכלל לא זוכרים אותם. אף אחד לא זוכר מתי השני נולד. כולם יודעים בערך מה התאריך. אודיה ומוריה לפני חנוכה. אני בסוף שנה. חיים קרוב לנפילה של חזקי. לשאר יש מזל, היומולדת שלהם יוצא על חג…

אשכנזים אשכנזים. אבל לאמא היה קטע עם קברי צדיקים. כשהייתי בת 18, היינו בי"ב, אמא לקחה אותי ואת החברות לעמוקה שנתפלל על חתן. תכל'ס גיל מאוד הגיוני. איתי ממש הצליח לה. 17 שנה אחר כך הוא הגיע. אבל באה אתנו גם בת של חברים שהם כמו משפחה, שאפילו לא יצאה אז עם מישהו. היא נגיד,…

השבוע חזרתי מטוסקנה. נסענו לשם, הכופר אני והילדים, לשלושה שבועות. כשעברנו בנתב"ג, לא יכולתי שלא להיזכר במשפחת ליטנברג בנתב"ג. אמא לא טסה לחו"ל, אבל איך היא אהבה לאסוף מהשדה. אני זוכרת שכשחזרתי מארה"ב, באו איתה אביגיל וליטל לחכות לי בשדה. טסתי ל3 חודשים. מי ישמע. באו משלחת, חברות, אחים. אבל 3 חודשים זה שנים בשביל…

כל פעם שאמא הכינה את המרק השנוא עלי, מרק עגבניות, היינו שומעים את הסיפור על הפעם ההיא שאמא ואבא יצאו למסעדה. ואבא הזמין מרק עגבניות. בשולחן ליד ישבו ציפי שביט וספי ריבלין. וספי ניגש לאבא ושאל איך המרק. לקח כף וטעם מאבא. לעיניהם המשתאות של האנגלי ואשתו של האנגלי. שרק התבאסה שהיא לא 40 שנה…

מתן עכשיו בתקופה שעל כל דבר הוא אומר בא לי. ולא בא לי. בא לי ללכת הביתה. בא לי להתעורר. בא לי את זה. ואני כל הזמן חושבת, גם לי בא. בא לי את אמא. ערב חג. כל חג קשה לי מאוד. הפעם אני רחוקה בטוסקנה. אבל הלב שלי בארץ. המצב של אמא רק מחמיר.…

בבית משפחת ליטנברג סלטים בשבת זה קודש. ולא, אנחנו לא מרוקאים. אבל לאמא תמיד חשוב שיהיו הרבה סלטים, כמו שכבר כתבתי. 4 לפחות של חצילים. סלטים חיים. סלט עגבניות. סלט קופסאות. סלט וולדורף. סלט שואה. כבד רצוץ. ועוד ועוד ועוד. לאמא תמיד היו זמנים שהיא רצה על סלט איזה תקופה ואז הוא פתאום נעלם מהתפריט.…

אם היו שואלים אותי מה הבילוי האהוב על אמא הייתי אומרת שקניונים בטוח בטופ. וזה מוזר, כי לא בזבזנו הרבה כסף בקניונים. אבל אמא היתה מתרגשת כל פעם שהיתה שומעת על קניון חדש שנפתח. כל פעם שראינו פרסומת בעיתון או בטלוויזיה לקניון שנפתח אמא וידאה שאין לי פעולה או משהו ונועצות יום ביומן. אז נסענו…

כשהייתי בת 6 טסנו לאנגליה, אבא, אמא אני ואחיות שלי, שהיו בנות חצי שנה. אני לא זוכרת הרבה מהקיץ הזה. אבל זוכרת שלאמא של אבא, סבתא שלי, גדל פטל בחצר. שבפארק היה אגם עם ברווזים. ובכיכר אחרת האכלנו יונים. וקנינו תותים בקצפת בוומבלי. אני זוכרת שהכל היה וואו. גם האוכל שהוא הכי לא וואו. אבל…