זכרונות מתבשלים

ערב יום העצמאות תמיד היה כיף. יוצאים כל החברה ברעננה ומסתובבים בבמות. אביגיל, ליטל ואני לא נפרדות לרגע. היתה שנה אחת שליטל ואני קנינו את אותה חצאית מכוערת במיוחד ליום העצמאות. מסתובבים וחוזרים מאוחר. כשגדלתי אף פעם לא היתה לי שעה שבה הייתי צריכה לחזור הביתה. ההורים שלי לא האמינו בלהגיד לי שעה. כי זה ידרוש מהם לבדוק אם עמדתי בזה ולא היה להם כוח. את אמא שלי עניין רק דבר אחד. אם ליוו אותי עד הבית. בכל אופן ביום העצמאות לאף אחת לא היה שעה. אז בילינו כל הלילה. אבל היינו באמת סאחיות, עוד לפני שהמציאו את המילה הזאת. רקדנו ריקודי עם. ישבנו ודיברנו. מה כבר עושות ילדות טובות בני עקיבא ביום העצמאות? משפריצות קצף של יום העצמאות ודופקות פטיש מתנפח בראש. ותקראו את זה הכי תמים שאפשר. כי זה היה הכי תמים.

לא היתה שעה שבה הייתי צריכה לחזור, אבל לא משנה מתי חזרתי, ידעתי שיעירו אותי מוקדם בבוקר. כי אמא בבוקר כבר מארגנת את ארגז המנגל שלה. מלא סלטים ובשר למנגל. הכל מוכן, הסלטים חתוכים. הרוטב לכל סלט בקערית נפרדת לידו. הבשר משופד ומתובל. ונוסעים לבני דודים בבית אל.

וכשהגענו הם כולם ישבו לראות את חידון התנ"ך ולראות על כמה שאלות יהודית עונה. לא אני. הבת דודה שלי שגם לה קוראים יהודית. היא היהודית החכמה. שכל שנה יזכרו איך היתה תותחית וכמעט עלתה לחידון העולמי. אבל מי בכלל מתחרה איתה. את מי זה בכלל מעניין חידון התנ"ך? בזמן הזה אני הייתי בחוץ, עם חזקי על הנדנדה, מדברים על דברים הכי לא ברומו של עולם. חזקי מעשן. מספרים מה עשינו אתמול. צוחקים על האחים שלנו, מתחרים מי יותר סאחי במשפחה. התחרות כנראה קשה. אם אני, שרוקדת ריקודי עם ברעננה, בכלל לא בשלישיה הפותחת. אחר כך רואים "מבצע סבתא", כי זו מצוות החג במשפחות סאחיות. ואוכלים בשר טעים עם סלטים. ולקינוח מרשמלו שרוף על המנגל.

בקיץ נורא אחד חזקי נפל. זה לסיפור אחר. אבל הימים האלו שינו כיוון. קיבלו משמעות אחרת. פתאום נסענו ביום הזכרון לבית אל. עולים לקבר בצפירה ומעשנים סיגריה על הקבר. חוזרים לחצר של הדודים ומתחלקים לאזורים: החברים מהצבא על הנדנדה. החברים מהישוב בצד השני. החבר'ה מהמכינה באזור אחר ואנחנו, האחים שלי ובני הדודים, יושבים וצוחקים. ואני יושבת ומסתכלת על הנדנדה ומתגעגעת. אחר כך נוסעים הביתה ומתחילות ההודעות מה עושים היום בערב. ואני יודעת שלא משנה מה אעשה אצטרך לקום מחר מוקדם, כי אמא לא ויתרה בשום שנה. ביום העצמאות אורזת ארגז עם מלא סלטים ובשר ונוסעים לבית אל. רואים את חידון התנ"ך ומבצע סבתא. אוכלים בשר וסלטים ומרשמלו לקינוח. ואני על הנדנדה מתגעגעת.