זכרונות מתבשלים

כל מי שמגיע לבית משפחת ליטנברג יודע שיש שני נושאים שעליהם ידברו בשולחן שבת, בוואטסאפ המשפחתי, ובכל מפגש – כדורגל ופוליטיקה.

אבא ואמא, בנישואי תערובת בין ישראלית לאנגלי, גרמו לנו להתעניין בשני הנושאים האלו. ודי קל לשייך מי אחראי לאיזה תחום. את הכדורגל נעזוב להיום. כנראה שעוד נגיע אליו. בכל זאת עוד רגע מונדיאל. אבל היום נדבר על הבית הפוליטי שבו גדלתי. כי השבוע הלכנו כולנו להצביע.

לפני כל תקופת בחירות היצרים עולים. חוץ מרק להתעניין, עבדתי במשך תקופה גם במערכות בחירות כמשקיפה, חברת קלפי, והתקשרתי לבקש מאנשים לצאת להצביע. ואחרַי, חיים לקח את זה לשלב הבא, היה בנוער הליכוד והרבה שנים עבד במערכות בחירות. היתה איזו מערכת בחירות שהוא נטש לליברמן. אבל ככה הוא, ליכודניק. למזלנו הוא עזב את התחום הזה, גם הפוליטי וגם הליכודי.

אבל אצלנו כולם מעורבים פוליטית. טוב לא כולם. הרוב. תשאלו את אודיה מי עומד בראש יש עתיד, היא לא בטוח תדע. אבל השאר – אוהבים לראות יציע העיתונות, מדברים על הבחירות, זוכרים ציטוטים. והכל בא מאמא. אם היא היתה יכולה, היא היתה תולה תמונה של בגין בבית. היא תמיד הגדירה את עצמה רוויזיוניסטית. ותמיד הצביעה מח"ל בקלפי. ורובנו הלכנו אחריה. היתה מדברת אתנו על גאולה כהן, כאילו הן היו ביחד במחתרת. העריצה את ביבי על הכריזמה, אבל תמיד אמרה שהוא לא בגין. היינו יושבים בשבתות, חיים ואני, ומדברים על פוליטיקה בלי סוף. אחרי זה גם נדב הצטרף. מתווכחים. רבים. צוחקים על הצביעות אחד של השני. כי הדבר הכי גרוע זה, שכמו כל ישראלי, שינינו את דעתנו עם השנים וממערכת בחירות אחת לשניה. וחיים הוא כמו גוגל, זוכר כל דבר שמישהו אמר. ויודע לשלוף את זה בדיוק כשתגיד את ההפך.

וביום הבחירות הולכים להצביע, כמובן. אמא, כבר בשבע בבוקר, התייצבה בקלפי. כדי שתספיק לארגן את הבשרים לעל האש, ולהכין כמה סלטים לקחת. ונוסעים (מי שלא עובד בבחירות) לבית אל למנגל וכדי לתת לאמא הזדמנות להתווכח עם אחיה, איך הוא הצביע לתחיה ולא למח"ל. בעשר כולם מתיישבים מול המסך כדי לראות את התוצאות, ואם לא ביחד, אז הוואטסאפ המשפחתי מלא ב-500 הודעות לפחות.

והיום? כולנו שונים. גם לא נפגשים בבחירות כמו תמיד. וגם אין כמעט אחד שמצביע כמו השני. אפילו שיחסית באותו גוש. בן גביר, גנץ, ליכוד, ש"ס. כל אחד מצביע משהו אחר. כל אחד מחזיק בדעות אחרות. אנחנו אותה משפחה והכל ברוח טובה בבחירות. אבל עדיין אוהבים להתווכח. זה תחביב שבמשפחת ליטנברג טיפחו באדיקות המון שנים. אני ואודיה בחיים לא נצביע אותו דבר. נדב וחיים. כולנו שונים. אותה משפחה שמתחברת במלא דברים אבל שונה. כנראה כמו הרבה משפחות אחרות. כל אחד עם צבע אחר ופתק אחר. אבל כולנו איכשהוא משפחה אחת. ובעשר בלילה כולנו רואים את המדגם, כותבים הודעה בקבוצה המשפחתית וישר עוברים לליגת האלופות.