אני זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי באיזו תוכנית בישול את המושג "מיז אן פלאס" – מטבח הכנות. דיברו איך במסעדות עושים הרבה דברים מראש וכשאני מזמינה מנה במסעדה, הירקות כבר חתוכים. הדג מפולט. ורק צריך להכין ולהרכיב.
הקונספט היה ברור לי. אמא שלי לא התחנכה בקורדון בלו בפריז. הכי רחוק משם שאפשר. אבל בשברץ 18 ברעננה ידעו מה זה מטבח הכנות. אמא שלי היתה אלופה בזה. כשסבא שלי היה מגיע אלינו הוא היה צריך לקלף ולחתוך 20 קילו בצל. ואמא שלי היתה מטגנת את הכל. למה בכמויות כאלה? כדי שכל פעם שהיא רוצה להכין תבשיל כלשהוא היא תחסוך לעצמה 20 דקות במטבח. וזאת רק דוגמה אחת. היו גם צירים שהיא היתה שומרת כמוסיפי טעם. רטבים שהכינה והיתה מקפיאה חצי מהם ישר כדי שיהיה לה רוטב מוכן כשהיא תצטרך.
השיא היה בארוחת שישי בערב. השיש והמקרר היו הכי מוכנים להגשה שעתיים קודם. החיילים של אמא מוכנים. 3 כוסות חד פעמיות כל אחת עם רוטב לסלט אחר. ירקות חתוכים בקערה. ואז, כשאבא יחזור מבית הכנסת, נשאר לנו רק להרכיב את המנות לשים את הרוטב לסלטים ולהוסיף את האגוזים. משל ישבנו בשאנז אליזה. הרכבת מנה עלק.
ורמת ההכנות היתה באמת מדהימה. עד היום אני כמוה. אוהבת להכין הכל מראש לפני שמגיעים כולם ורק להכניס לתנור, שישאר רק לצלְחת. עם הזמן גם גיליתי יתרונות בשיטה הזו שלא חשבתי עליהם. אני לא אוהבת שהירקות של הסלט קרים. אז אני מכינה אותם מראש. להכין את הרוטב של הסלט גורם לזה שהרוטב אחיד (הייתי כותבת על אמולסיה אבל אודיה שוב תשאל מה זה…) אני לא אוהבת שמוסיפים מרכיב מרכיב לרוטב. ההבדל ביני לבין אמא זה שאצל אמא זה בכוס חד"פ, אצלי זה בצנצנת כדי שבאמת תווצר האמולסיה (אודיה, תבדקי בגוגל) המדוברת.
לקח לאמא כמה שנים עד שהיא באמת העריכה את מקומי במטבח. אם נחזור לעולם המסעדות אז הייתי המון שנים סו שפית פס קר. אני על הסלטים. אמא הכי אהבה את הסלטים שלי. אולי כי היא הכי אהבה את הירידות של חיים ונדב עלי אח"כ בשולחן. איך הם מחשבים שעלות הסלט שהכנתי שוות ערך ליום עבודה של אבא (תכלס, לא הייתי שמה אגוז מלך, הייתי שמה מקדמיה) או צוחקים שזה סלט של שמאלנים (מסתבר שפירות בסלט חסה זה ממחנה זהבה גלאון) או סלט של דברים שהפרה אוכלת (סלט רק מעלים) ונדב היה מפחד לאכול כל דבר שאני מכינה כי בטוח יש שם מרכיב בעייתי. הייתי עוברת חקירת שב"כ, גם כי אני שמאלנית שמכינה סלטים בעייתים וגם כי אני יכולה לשים לנדב כוסברה והוא לא ידע ויכניס לפה בטעות. אבל בסוף כולם אוכלים את הסלטים גם כי חבל לזרוק. זה כ"כ יקר. וגם כי זה טעים. ואמא נהנית. כי אם יש משהו שאמא אוהבת חוץ מאוכל טוב זה שהילדים שלה יורדים אחד על השני.
סלט בוראטה
מרכיבים
- בוראטה גד מוכרים עכשיו מושלם במשלוחים עד הבית. זה לא ממומן זה פשוט בוראטה מעולה
- עגבניות שרי מומלץ 2 צבעים
- שיני שום כמה שאוהבים. אני אוהבת הרבה. מראש שום אחד
- חופן עגבניות מיובשות לחות
- צנוברים
- בזילקום כמה עלים
- שמן זית
- חופן צלפים לא חובה
לרוטב:
- שמן זית
- חומץ בלסמי
- לימון
הוראות הכנה
- חותכים את עגבניות השרי לחצאים.עגבניות שרי
- מטגנים עם כף שמן זית שיני שום. אחרי 2 דקות מוסיפים את העגבניות המיובשות ל3 דקות נוספות. בסוף מוסיפים גם צנוברים. מוציאים כשהכל זהוב ויפה.שיני שום, חופן עגבניות מיובשות לחות, צנוברים, שמן זית
- שמים בכלי יפה את העגבניות, השום, צנוברים וצלפים. מניחים את הבוראטה מלמעלה.בוראטה, חופן צלפים
- לוקחים צנצנת ושמים 2 כפות שמן זית ו2 כפות בלסמי. מוסיפים חצי לימון ומערבבים טוב. מתבלים קצת עם מלח ופלפל. שמים כמה עלי בזילקום מלמעלה.שמן זית, חומץ בלסמי, לימון, בזילקום
- שופכים מעל הסלט את הרוטב ומגישים.
כתיבת תגובה