כשהייתי בת 6 טסנו לאנגליה, אבא, אמא אני ואחיות שלי, שהיו בנות חצי שנה. אני לא זוכרת הרבה מהקיץ הזה. אבל זוכרת שלאמא של אבא, סבתא שלי, גדל פטל בחצר. שבפארק היה אגם עם ברווזים. ובכיכר אחרת האכלנו יונים. וקנינו תותים בקצפת בוומבלי. אני זוכרת שהכל היה וואו. גם האוכל שהוא הכי לא וואו.
אבל אמא מצאה את נקודות האור באנגליה בשבילנו. היתה מאפייה, כרמלי'ס, בגולדס גרין. היינו נוסעים באוטובוס מהנדון לגולדס גרין בבוקר, נכנסים למאפיה וקונים בייגלים. נכנסים לסופר, קונים גבינת שמנת וסלמון מעושן והולכים לאכול בפארק. ואת הפירורים נותנים לברווזים. תמיד קיוויתי שניתקל בדיאנה עם וויליאם והארי. הייתי בטוחה שזה דבר הגיוני, הרי אנחנו בלונדון. שנים הייתי בטוחה שבייגל עם גבינת שמנת וסלמון זה המאכל הכי אנגלי בעולם, בגלל הקיץ ההוא באנגליה. 15 שנה אחרי זה הגעתי לארה"ב וגיליתי שזה אחד המאכלים הכי מזוהים עם המטבח היהודי-אמריקאי. הרגשתי שהאמריקאים עשו ניכוס תרבותי לילדות האנגלית שלי.
לאמא זו היתה הפעם האחרונה שהיא טסה לחו"ל. אבל לא היה חסר לה חו"ל. פשוט לא עניין אותה לראות עולם. פחות התחברה למוזיאונים. לטבע. לכל דבר שדורש לעלות על מטוס ולא על המיצובשי. אבל ללונדון היא התגעגה. ותמיד ביקשה מכל מי שטס לאנגליה 2 דברים, את הקטלוג של Argos ובייגלים מכרמלי'ס. אבא דאג לאמא לקטלוג. האמת שזה בכלל לא היה אבא, אבל דודה של אבא ידעה שאמא אוהבת ותמיד שמרה לה. ואני זוכרת שאבא לא היה חוזר עם מתנות. הוא היה מביא רק שוקולדים וקטלוג. ואף פעם לא בייגלים. אבל על הקטלוג היינו מסתכלות שעות. אמא מסתכלת על כלי בית. מכשירי חשמל. כלים למטבח. אותי עניינו הצעצועים. הייתי מסתכלת עליהם שעות ומדמיינת שאני משחקת בהם. היו תמונות ובצד את שם הדגם ומספר קטלוגי. היו מספרים שזכרתי בעל פה.
קיוויתי שישאלו אותי מה אני רוצה מהחוברת וישר אדע לענות מה המספר הקטלוגי של בית הבובות. אבל יותר מהצעצועים, אהבתי להסתכל על מחלקת הגינון. לא היתה לנו גינה, אבל ככה יכולתי לדמיין שיש לנו. לדמיין את עצמי בגזיבו על הנדנדה משחקת עם הבובה היפה שלי.
וידעתי שלא ישאלו מה אני רוצה משם. אבל זה לא הפריע לי להוציא שוב את הקטלוג ולהתסתכל. לפעמים לבד לפעמים עם אמא או מוריה. היינו מאושרות. לא היינו צריכות מתנות מArgos, המתנה היתה להסתכל בקטלוג ולהפעיל את הדמיון. נזכרנו איזה כיף היה בלונדון, והיינו יושבות ומפנטזות על עיר אפורה שאוכלים בה בייגל עם שמנת וסלמון ומאכילים ברווזים.
בייגל אמריקאי
מרכיבים
לבצק:
- 500 גרם קמח לבן
- 80 גרם מחמצת לבנה לא חובה – אם אתם לא משתמשים במחמצת תוסיפו עוד 40 גרם קמח ו40 גרם מים
- 300 מ"ל מים
- 1 כף מאלט להשיג בחנויות אפיה. לא חובה אבל מומלץ ממש.
- 5 גרם שמרים יבשים
- 20 גרם סוכר
- 10 גרם מלח
להרתחה:
- חבילת סודה לשתיה
- 2 כפות סילאן
לציפוי:
- ביצה
- שומשום/ פרג/ שום גבישי/ זעתר/ תערובת "הכל" לבייגל
הוראות הכנה
- בקערת מיקסר עם וו לישה שמים את כל מרכיבי הבצק למעט המלח ולשים במשך 5 דקות.500 גרם קמח לבן, 80 גרם מחמצת לבנה, 300 מ"ל מים, 1 כף מאלט, 5 גרם שמרים יבשים, 20 גרם סוכר
- מוסיפים את המלח ולשים עוד 5 דקות.10 גרם מלח
- לשים עד קבלת בצק חלק ומבריק.
- מתפיחים שעה-שעה וחצי עד הכפלת נפח.
- מחלקים את הבצק ל7 חתיכות שוות ומכדררים לכדורים.
- נותנים לבצק מנוחה של 5 דקות.
- לוקחים כל כדור ויוצרים חור במרכז.
- מכסים ומתפיחים 20 דקות.
- בינתיים מרתיחים סיר גדול עם 3 ליטר מים. לאחר שהמים רתחו מוסיפים 2 כפות סילאן ושקית סודה לשתיה, הסילאן והסודה לשתיה הם לא חובה אבל עוזרים לצבע ולקראסט.חבילת סודה לשתיה, 2 כפות סילאן
- טובלים בסיר כל פעם 2-3 בייגלים לחצי דקה מכל צד.
- מוציאים ולאחר שמצננים מורחים ביצה ומפזרים מלמעלה תוספת שאוהבים.ביצה, שומשום/ פרג/ שום גבישי/ זעתר/ תערובת "הכל" לבייגל
- מכניסים לתנור שחומם מראש ל220 מעלות למשך 20 דקות בערך עד שמשחים.
כתיבת תגובה