השבוע חזרתי לעבודה. אחרי חצי שנה של חופשת לידה. זה לא פשוט, עידו נראה לי עדיין קטנצ'יק. אני עוד צריכה אותו צמוד אלי. היה לי קשה לא להיות במרחק חצי דקה ממנו. אבל הכרחי, ולא רק בגלל מצב העו"ש. בגלל שאני צריכה לצאת מהבית. לדבר עם אנשים. ולא רק עם קבוצת היולדות שלי. צריכה שידברו איתי על פוליטיקה, ספורט, לרכל על הבעל והאישה. צריכה להרגיש חיונית.
ברוב שנות ילדותי אמא לא עבדה. כשהייתי ילדה היא עבדה כמארגנת שבתות ונופשונים לקבוצות, בעיקר לדתיים. ואז מסיבות כאלו ואחרות כשהייתי בת 6 היא הפסיקה ומאז היתה עקרת בית. ואני כל החיים אמרתי שאני אהיה הפוכה ממנה וקינאתי בחברות שאמא שלהן עבדה. בליטל שאמא שלה מורה, באביגיל שאמא שלה אחות, בצחי שאמא שלו עורכת דין. רציתי גם לחזור הביתה ולחמם שניצל תירס. ולא קינאתי רק בשניצל, קינאתי בזהות. כששואלים מה אמא עושה ויש תשובה שהיא לא עקרת בית. שיש לה הגדרה נוספת מלבד אמא. למרות שעשתה את התפקיד הזה מצוין.
צחי היה חוזר איתי מבית הספר היסודי ואוכל אצלנו צהריים, שניצל וצ'יפס והיינו מכינים ביחד שעורי בית. אביגיל וליטל היו יורדות מההסעה תחנה אחת לפני וקונות לעצמן פסטלים לצהריים. ולי תמיד חיכתה ארוחת צהריים חמה בבית.
ואתם בטח אומרים לעצמכם, אוי אוי אוי איזה מסכנה, אמא חיכתה לה עם ארוחת צהריים. אבל ככה זה, תמיד אתה רוצה את מה שאין לך. ואני רציתי שיהיה לי מפתח בתיק ושניצל תירס במקפיא. רציתי לחמם משהו ברגע, לשבת מול הטלוויזיה ושיהיה לי שקט.
שקט זה בקשה מוגזמת במשפחת ליטנברג, תמיד יש רעש. תמיד יש אורחים לצהריים. ואמא חיכתה עם צהריים. ודיברנו על איך היה היום. וכמה אנחנו חכמים והמורים פחות. אמא אף פעם לא שאלה אותי מה למדתי היום. יותר עניין אותה מה עשיתי בהפסקה. ועם מי דיברתי ושיחקתי. שואלת על הרכילות האחרונה, מה עם פסל. ומה עם אביגיל ואריק. ומה אני הולכת לעשות אחרי צהריים. שלא אסתובב לה בין הרגלים.
ובסוף הארוחה, אמא לוקחת צלחת ושומרת אוכל לאבא בצד, שיחכה לו שיחזור. ואיך היא היתה מתבאסת אם היה חוזר ואומר שאכל הרבה בצהריים ורוצה רק חביתה וקוטג', אבל אני הבנתי את אבא, כי אני רציתי רק שניצל תירס.
אולי זאת רק אני, אבל תמיד ברחתי מלהיות דומה לאמא שלי. לא כי לא התגאיתי או אהבתי, פשוט ככה רובנו מתוכנתים. רוצים להיות הפוך מהאנשים שאנו מראה שלהם. אז לי למשל היה חשוב לעבוד. לא להיות כמוה. אני לא אהיה עקרת בית. תהיה לי זהות. אז אני עובדת. אני מארגנת נופשונים ושבתות לקבוצות…
שניצל ממולא בפולנטה
מרכיבים
לפולנטה:
- כוס חלב לשומרי כשרות כוס מים נוספת
- כוס מים
- כפית מלח
- ½ כוס קמח תירס
- כף שמן / חמאה
- ⅓ כוס פרמזן לא חובה
- מלח
- פלפל
לשניצל:
- קילו חזה עוף פרוס לשניצלים דקים
- כוס קמח
- ½1 כוסות פרורי לחם
- ½ כוס שומשום
- 3 ביצים
- כפית חרדל
- כפית צ'ילי
- כפית מלח
- שמן לטיגון אני מטגנת בשמן חמניות
הוראות הכנה
- מרתיחים את החלב והמים עד לרתיחה.כוס חלב, כוס מים
- מוסיפים את קמח התירס ומערבבים היטב.½ כוס קמח תירס
- מבשלים על אש נמוכה 20 דקות מכוסה חלקית.
- מכבים את האש ומוסיפים את החמאה (או שמן) הפרמזן והתבלינים.כף שמן / חמאה, ⅓ כוס פרמזן, מלח, פלפל
- מחכים שיצטנן.
- לוקחים שניצל אחד ומורחים עליו בערך כף וחצי פולנטה.קילו חזה עוף
- מצמידים עוד שניצל ומהדקים היטב.
- טובלים את השניצל הממולא בקמח משני הצדדים.כוס קמח
- טורפים את הביצים ומוסיפים חרדל, צ'ילי ומלח.3 ביצים, כפית חרדל, כפית צ'ילי, כפית מלח
- טובלים את השניצל בתערובת הביצים.
- מפזרים את פירורי הלחם והשומשום בצלחת רחבה ומניחים את השניצל משני הכיוונים.½1 כוסות פרורי לחם, ½ כוס שומשום
- לוקחים עם כף היד ומהדקים את פרורי הלחם לשניצלים.
- שמים במקרר לשעתיים ורק אז מטגנים!
- מטגנים בשמן רותח.שמן לטיגון
כתיבת תגובה